תרפיה בקריאה - כשהילד.ה מפחד.ת ממשאיות

בכל מפגשי ההקראה והעדויות שקיבלנו מאז שאוטופח יצא לאור, ילדים רבים מתגלים כמעריצים ותיקים וטבעיים של המשאית. כאלו שמתרגשים ומחכים בשקיקה לסיבוב היומי שלה בשכונה. אולם, לאחרונה שיתפה אותנו א׳, אמא של רני, כי אצלם בבית הספר פגש את הילדה הקטנה בנקודה אחרת. ״רני הייתה מאוד מפחדת מהמשאית״, היא שיתפה אותנו. ״הרעש, האורות, הפעלתנות הרבה, הטרידו אותה וגרמו לה אי נוחות״. האמא מציינת כי נקודת המפנה הגיעה יחד עם הספר. מערכת היחסים העדינה והרגישה שבין אסף גיבור הספר והמשאית נגעו ברני, והסירו אט אט את מעטה הפחד והחדשנות כלפי המשאית. ״עכשיו, כשאנחנו הולכות ברחוב והמשאית עוברת, רני כבר מקבלת אותה בטבעיות ובאהבה״, מספרת לנו א׳.

בהקשר זה, ראוי לציין את מקומה של הביבליותרפיה - הטיפול הביבליותרפי עוסק בתהליכים של קריאה וכתיבה ורותם אותם לצרכים טיפוליים. בספרה 'הקול השלישי', מגדירה רחל צורן את הביבליותרפיה "כשיטת טיפול בתחום הטיפול באמנות המציעה להציב במרכז הדיאלוג הטיפולי תהליכי קריאה וכתיבה בטקסט ספרותי, ולראות בהם ערוץ מרכזי דרכו מתקיים הדיאלוג הטיפולי. תהליכי הקריאה והכתיבה בטקסט מתווכים על ידי הביבליותרפיסט, ופעולת התיווך מתועלת לתכליות תרפויטיות" . ה"ריפוי" מבוסס על עקרונות הטיפול הפסיכודינמיים.

בטיפול מושם דגש על

היסוד האינטראקטיבי של תהליך הקריאה ועל מקומו המרכזי של המטפל המשמש כמתווך כשהקריאה מתרחשת בהקשר טיפולי. את הטקסט הספרותי ניתן לראות כקול שלישי אוטונומי המהווה שותף בדיאלוג הטיפולי כאשר התהליך מתנהל דרכו ובשפתו. בטיפול הביבליותרפי מנצלים את עוצמתה של הספרות כדי לעורר תגובה רגשית על ידי הכנסת טקסטים לחדר הטיפול וניהול דיאלוג טיפולי באמצעותם.

כך או אחרת, אין עוררין על כוחה של האומנות לסייע לנו להתמודד עם פחדים. בין אם במוסיקה, בתנועה, בריקוד, משחק, כתיבה או קריאה - רבות ונפלאות דרכיה לרפא ולחזק.