איך בכלל מאיירים משאית זבל לספר ילדים? איך מאפיינים את הילד גיבור הסיפור? ושאלת השאלות - איך הופכים כל פיסקה ותיאור בספר לאיור חי, רגיש ומדויק?
על כל השאלות הללו, נדרשנו לתת את הדעת במסע היצירה המרתק שעשינו יחד עם רתם יראקצ'י - המאיירת הכה מוכשרת שליוותה אותנו לאורך כל הדרך.
אז הנה כמה הצצות למחשבה שמאחורי הסקיצות הראשוניות, המכונות סקיצות קו - אותן יוצרת ומדייקת המאיירת, רגע לפני שעוברים לצבע.
* המשאית - ללא ספק אחת מגיבורי הספר. מושא ההערצה של אסף (ושל מיליוני ילדים נוספים בכל העולם). המופע הצבעוני והרעשני שלה ברחוב, הדימוי שלה כיצור מגודל, חמוד ורעבתן שעובר רחוב רחוב ובולע פחים, הביא אותנו ליצור גרסה עם אלמנטים ריאליסטיים, לצד מגושמות ועליצות ייחודיים - הגלגלים המעוקמים, ה״פה״ מקדימה והאורות שעל הגג.
* אסף - אסף של אוטופח הוא ילדון קטן וחמוד, שהתעורר דקות ספורות לפני כל מאורע שמתרגש עליו בעלילה. לכן שיערו חצי סתור, צד אחד של מכנסיו חצי מופשל, ופניו אחוזות התרגשות אך גם עדיין אפופות ניחוח של שינה טרייה.
* אסף מול האבא - כאן היה לנו חשוב מאוד לדייק את הדינמיקה הרגישה של השניים - בהקשבה ובאמפתיה, בגובה העיניים, בתוך בית אפוף התארגנות וחפצים מפוזרים של בוקר מוקדם, השניים משוחחים ומשתפים, מציעים וחולמים, ונשארים - כל הזמן - קרובים.
ולסיום, עובדה מעניינת על האיור של נהג משאית הזבל - נעשה בהשראת עובד התברואה אולג, מאגף התברואה של עיריית תל אביב, שהיה מברך את אסף בכל יום בבוקר טוב, כשזה היה מגיע לחלון נרגש לצפות במופע המשאית.