בכל מפגשי ההקראה והעדויות שקיבלנו מאז שאוטופח יצא לאור, ילדים רבים מתגלים כמעריצים ותיקים וטבעיים של המשאית. כאלו שמתרגשים ומחכים בשקיקה...

איך בכלל מאיירים משאית זבל לספר ילדים? איך מאפיינים את הילד גיבור הסיפור? ושאלת השאלות - איך הופכים כל פיסקה ותיאור בספר לאיור חי, רגיש...

אז הקטנטנים שלכם מתים על משאית הזבל. אין שאלה בכלל, נכון? אבל נשאלת שאלה אחרת - האם יש כאן גם הזדמנות לפתוח להם שער לעולם של מיחזור?...

סיפורנו מתחיל אי שם ב-2016. אסף שלנו היה בקושי בן שנה. הקרקושים הקולנייֿם של המשאית הקרבה, שעד אותה נקודה בעיקר גרמו לנו להתלונן על השכמה...